קבלן איטום בטבריה

בטבריה הגג לא נלחם בעיקר בגשם, אלא בשמש. העיר יושבת מתחת לפני הים, על שפת הכנרת, ובחודשי הקיץ החום בה מטפס לא פעם מעל 40 מעלות. משטח גג חשוף מתחמם הרבה יותר מהאוויר, וקרינת ה-UV מפרקת לאט את השכבה העליונה של הביטומן. התוצאה מוכרת לכל מי שעלה לגג ישן בעיר: יריעה יבשה, אפרפרה ומלאה בסדקים דקים, שנראית שלמה מרחוק אבל כבר לא עוצרת מים.

לכן איטום גגות בטבריה חייב לכלול הגנה מפני השמש. אנחנו מלחימים יריעות ביטומניות משוריינות, ומעליהן מיישמים ציפוי לבן מחזיר קרינה או יריעה עם שכבת גרנולות. זה לא עניין של מראה: ציפוי מחזיר מוריד משמעותית את חום המשטח ומאט את ההתבלות, ובקומה העליונה מרגישים את ההבדל גם כשהמזגן עובד. המחיר לאיטום גג ביריעות מתחיל מ-39 ₪ למטר. בבית פרטי עם גג רעפים הבעיה אחרת: הרעפים עצמם עומדים בשמש, אבל המרזבים והמרפסות שלצידם נסדקים, ושם נכנסים המים.

בעיר התחתונה, ליד הטיילת ובסמטאות הישנות, עומדים מבנים מאבן בזלת שחורה, האבן המקומית של האזור. בזלת כהה סופגת חום, והקירות העבים שלה מתנהגים אחרת מבטון: יש בהם מישקים ישנים, תוספות מאוחרות וחיבורים לא אחידים. במבנים כאלה אנחנו עובדים לאט יותר, מאתרים בדיוק את מקום החדירה ובוחרים חומרים שנצמדים לאבן ולא רק לבטון. לא פעם נמצא במבנים האלה גג בטון שנוסף מאוחר יותר על קירות האבן, והמפגש בין שני החומרים הוא המקום הראשון שבו מופיעה רטיבות.

בשכונות שעל המדרון, כמו קריית שמואל וטבריה עילית, רוב הבתים הם בנייני דירות משותפים עם גג אחד לכולם. כאן השאלה איננה רק טכנית: צריך לתאם בין הדיירים, להחליט מי משלם על מה ולהבין אם המים אצל מי שגר בקומה העליונה מגיעים מהגג המשותף או מהמרפסת של מישהו. הבדיקה שלנו מפרידה בין השניים, כדי שהוועד ידע בדיוק מה משותף ומה פרטי. כשצריך, אנחנו מסכמים את הממצאים בכתב, בצורה שאפשר להציג באסיפת דיירים.

על כמעט כל גג בעיר עומדת שורה של מעבים ודודי שמש. במקום שבו המזגן פועל חלק גדול מהשנה, מעבים מתחלפים, זזים ומתווספים, ובכל התקנה מישהו קודח, מניח רגליים על היריעה או מעביר צינור ניקוז דרך המעקה. הרבה מהנזילות בטבריה מתחילות בדיוק שם. כשאנחנו אוטמים, הבסיסים מוגבהים על משטחים ייעודיים, ומי המעבים מנוקזים החוצה ולא לתוך הגג. צינור ניקוז של מזגן שמטפטף ישר על היריעה, יום אחרי יום במשך כל הקיץ, שוחק אותה בנקודה אחת עד שנפתח בה חור.

החורף כאן קצר ומתון, אבל כשיורד גשם הוא יורד בבת אחת. גג שלא נבדק במשך הקיץ חושף את הסדקים שלו בסערה הראשונה, ומרפסות הפונות לאגם, שספגו חודשים של שמש ישירה, נוטות להיסדק בשולי הריצוף ובסף הדלת. החלון המתאים לעבודה הוא סוף הקיץ ותחילת הסתיו, כשהמשטח יבש והחום כבר פחות קיצוני. אבק וחול שמצטברים על הגג במהלך הקיץ סותמים את פתחי הניקוז, ולכן לפני החורף כדאי לוודא שהמים יכולים לצאת מהגג בלי לעמוד עליו. בשכונות שעל המדרון, מי גשם שזורמים במהירות במורד הרחוב מגיעים גם לקירות של הקומות התחתונות.

גם בתוך הבית החום של טבריה משחק תפקיד. בדירות שבהן מתקלחים כמה פעמים ביום בקיץ, חדר הרחצה עובד שעות נוספות, והשכבה שמתחת לאריחים סופגת יותר מים ממה שתוכנן. רובה שמשחירה, אריח שנשמע חלול או כתם בקיר של החדר הסמוך הם סימנים שהמים כבר עוברים. באיטום חדרים רטובים אנחנו פותחים עד לשכבה הפגועה, מיישמים חומר גמיש ומקפידים על הרולקות בפינות ועל החיבור למחסום הרצפה, המקום שבו המים מוצאים את הדרך הקלה ביותר.

בחודשים החמים אנחנו עולים לגגות עם שחר ויורדים לפני הצהריים, כי עבודה עם יריעות ומבערים בשיא החום של טבריה פוגעת גם באיכות וגם בבטיחות. כל עבודה מתחילה בבדיקה ובהצעת מחיר כתובה, ומגובה באחריות. לתיאום ביקור: 055-517-4610.